מכתבי תודה

שלום דליה

לאחר הפרדה ממך,  הרגשתי צורך להעלות על הכתב את רגשות התודה שלי.
דליה, התרשמתי עמוקות מן הדרך שבה את מסוגלת  להתבונן על הרגעים הקשים, ולתאר את מורכבותם בפשטות.
מאמונתך ביכולתם של בני האדם להשתמש באוצר של ניסיונות חיים שהם יודעים שהם צברו…
אכן גיליתי את כוחי, עוצמתי ודרכי.
הרבה תודה על הדרך שהארת לי ועל צרור המפתחות,שפתחו את הכלא הנפשי שהכנסתי את עצמי לתוכו
למדתי להיות אדון לחיי. ולהתחבר לילדיי.

אתגעגע לצחוק ולחיבוק
ברגשי הערכה
נעמה ר.  מראשון לציון

בס"ד

דליה תודה,

את ואני מכירות זה כבר מספר גלגולים, לראשונה נפגשנו כאשר הייתי כבר לא צעירה אך לגמרי לא בקיאה בהליכות עולם… הגעתי אלייך מבולבלת מרחפת ורגליי מסרבות לגעת באדמה ובמציאות, מסרבות לטעת שורש…

שיעורי הבית הראשונים שקיבלתי ממך היו לעשות הליכות ארוכות במרץ, להרגיש את הצעד על האדמה, להרגיש ולהתחבר… מהון להון כבר קיבלתי שיעור גדול יותר ונשלחתי לעבוד עם דוחות כספיים כך שכבר לא הייתה ברירה אלא להתחבר,

לאחר מכן את ואני עשינו עבודה יחד להתחבר לאימי, לשוב אל חבל הטבור להתחבר ולעזוב בכדי לגדול וגם כאן נשלחתי בשיעור גדול גדול לעמוד פנים אל פנים נשלחתי להכיר, נשלחתי לאהוב, נשלחתי לגדול.

ולאחר גלגול נוסף כשאני בצעדיי הראשונים בתשובה ידעת גם כאן להיות רגישה, עוטפת, אוהבת ולרגע לא שופטת אך נותנת איזון, מחמיאה ותובעת יותר לגדול, לעבוד אך גם להרפות. להיות פיתה כשצריך ולעמול כשצריך.

מאז ועד היום זה כבר מספר שנים כל אדם שזקוק לעזרה אני נוהגת להפנות אלייך בידיעה ברורה כי תבחני כל מקרה לגופו הוא, כי תבדקי באומץ האם תוכלי לסייע או שמא דרך אחרת נדרשת. שולחת אלייך כי יודעת שהינך סלע איתן, חזק, מקיף, לא נבהל, לא שופט. יודעת כי הינך עוסקת בתחום כל כך רגיש כל כך מקודש שלא בעבור החור שבגרוש. יודעת כי הינך רואה לפני ולפנים עמוק פנימה גם אם זה הניצב מולך טרם נוגע…

תבורכי דליה'לה על היכולת להיות כל-כך רבגונית, כל כך לא חוששת, כל כך אמיתית ומשרה אוירה של רוגע. וגם מגיע לך לדעת כי הרי זה שלך. מסג' הרקמות העמוק היחיד שהצלחתי בו באמת להרפות ולהתמסר למטפל היה אצלך.

אז דרכינו לא נפרדות, רק אומרת תודה גדולה מעומק הלב.

ענת וול

לקראת גיל 40 מצאתי עצמי סובלת מחרדות. תופעה חדשה שלא הכרתי ולא ידעתי אייך להתמודד איתה. תופעה שהפריעה לי מאוד, תופעה שהתביישתי בה.

בהיותי מאמינה בקשר גוף- נפש היה לי ברור שהעזרה שאני צריכה תהיה בכיוון זה ופניתי לדליה. אצל דליה למדתי מחד להכיר את הסימפטומים של החרדה, לזהות אותם כשהם מתחילים להופיע ובעיקר להתמודד. מאידך, למדתי להכיר את עצמי, את דפוסי חיי, את מערכות היחסים שאני מנהלת עם הסובבים אותי. למדתי לקבל את עצמי, לחבק אותי, לצחוק על עצמי, להתמודד ולהמשיך בחיי. כיום אני לפעמים מוצאת עצמי במצבים שבעבר היו כמו "משתקים" אותי, והיום אני מביטה בהם עוברים לידי בשגרת חיי.

על כל אלה תודה,
ח.

אז איפה זה מרגיש?
זאת השאלה הבאה אצל דליה, וגם אצל דליה למדתי לשים את הדאגות בתוך צינצנת ואת הצינצנות שמתי על המדפים ונשמתי עמוק, והתבוננתי מהמרחק המתאים, ואחרי זמן מה, כל זה כל כך ברור ופשוט.
למדתי לנשום, למדתי להשתולל ולמדתי לדעת שמי שאני זה ממש מספיק טוב.

אהבה ותודה
אורית

בחדר הבטוח שלך אני תמיד נוכחת, גם אם זה פשוט על שפת הים.
את יודעת במומחיות ומקצוענות לגרום לי להיות כאן ובמקביל בכל הרבדים הכי עמוקים שלי.
בזמן טיפול אני מסוגלת לשכוח שאנחנו מכירות כמעט כל החיים, ולהתמסר לטיפול המבורך של המרפאה הגדולה שבך.

תודה יקירתי
אוסי

אל: מחלקת הרווחה של עיריית תל אביב

ברצוני להודות למחלקת הרווחה של עירית ת"א על הטיפולים האלטרנטיביים שקיבלתי מהגברת דליה סבר אזולאי במסגרת פרויקט של עיריית ת"א עם מכללת רידמן שבה הורים לילדים מיוחדים קיבלו תמיכה פיזית, נפשית ורוחנית ממטפל אלטרנטיבי.

הנני רוצה להסב את תשומת לבכם על הקושי של התמודדות להיות הורה לילד מיוחד. ועל הצורך שמישהו מחוץ למסגרת המשפחתית(מישהו זר) יתמוך בהורה כזה. ואני זכיתי לקבל טיפולים שעזרו לי להתמודד עם הקושי היומיומי ועם הקושי בקבלת החלטות לטווח ארוך.

דליה הייתה לי אוזן קשבת ואפשרה לי להיפתח אליה. היא הביאה אותי בשיטתה למקומות של רוגע ושלווה. וידעתי שבתוך כל שיגרת היומיום יש לי פעם בשבוע שעה המיועדת לי ושכל תשומת הלב תתמקד בי.

דליה היתה לי אוזן קשבת ובעזרתה יכולתי להמשיך לתפקד טוב יותר ולהסתכל על חצי הכוס המלאה.

בנוסף דליה טיפלה בי גם בחלק הפיזי וקיבלתי ממנה טיפולי גוף שמהם נהנתי מאד.

אני מודה למחלקת הרווחה של עיריית ת"א שאיפשרה לי לקבל טיפולים אלה

בתודה
שרון