מיסטיקן סוּפי נשאר שמח כל חייו – איש לא ראה אותו לא שמח – תמיד צחק.
הוא היה צחוק, כל הווייתו הייתה בושם של חגיגה.
בזקנתו, כשעמד למות – ממש על ערש דווי, כשעדיין נהנה מהמוות וצחק בעליזות- שאל אותו חניך: "אתה מפליא אותנו.כעת אתה עומד למות. למה אתה צוחק? מה מצחיק בזה? אנחנו עצובים כל כך. רצינו לשאול אותך הרבה פעמים בחייך, למה לעולם אינך עצוב? אך כעת, לפחות בפגישה עם המוות האדם צריך להיות עצוב ואילו אתה עדיין צוחק! איך אתה עושה זאת?
והאיש הזקן אמר: "זה רמז פשוט. כשהייתי צעיר שאלתי את המאסטר שלי, הייתי בן שבע עשרה וכבר מאד אומלל והמאסטר שלי היה בן שבעים. הוא היה ישוב מתחת לעץ, צוחק ללא כל סיבה. לא היה שם איש, שום דבר לא קרה, איש לא סיפר בדיחה ואילו הוא ישב וצחק. פשוט צחק מחזיק את ביטנו וצוחק.
שאלתי אותו "מה העניין איתך? האם אתה משוגע או משהו?"
והוא ענה: "יום אחד גם אני הייתי עצוב כמוך. אז נחתה עלי ההבנה, וזאת הבחירה שלי, אלה החיים שלי"
מאז אותו היום בכל בוקר כשאני מתעורר, הדבר הראשון שאני מחליט ואומר לעצמי לפני שאני פוקח את עייני הוא: "עבדולא" (זה הוא שמו) מה אתה רוצה? צער? אושר? כעס מה תבחר היום? ותמיד אני בוחר באושר
פשוט בוחר.
זאת בחירה. על אף הקשיים… נסה זאת. ברגע הראשון בבוקר.. כשאתה נעשה מודע לכך שהשינה עזבה, שאל את עצמך: עבדולא, יום נוסף! מה כוונותיך? האם אתה בוחר צער או אושר?
ומי יבחר בצער? ומדוע? זה כל כך לא טבעי – אלא אם האדם מרגיש מאושר בצער, וגם אז אתה בוחר באושר, לא בצער.
צרו איתי קשר בסקייפ